פורסם ע"י ערן ב-1 לאוגוסט 2011:

בתחילת שנות השישים סטן לי (הכותב ועורך ראשי במארוול) עלה על נוסחה מנצחת לכתיבת גיבורי-על, על ידי הסבת תשומת הלב לאנשים מאחורי המסיכות עם הצגתם כאנושיים יותר כך שקל היה לקוראים להזדהות איתם. מעבר לכך, מאחורי כל גיבור או כותר חדשים במארוול היה רעיון או אידיאל מנחה שליווה אותם. נראה שהיום, כחמישים שנה מאוחר יותר, הצליחו במארוול סטודיוס – חברת ההפקות ההוליוודית של מארוול – ליישם את אותם העקרונות על המסך הגדול. בסוף השבוע הקרוב יתחיל לשחק בבתי הקולנוע בארצנו הלהיט החדש מבית מארוול – קפטן אמריקה – ואני אומר לכם בבטחון מלא: לכו לראות!
למה?
א. הדמויות
אם לא יהיה אכפת לנו מהדמויות יהיה לנו קשה מאוד להינות מכל סיפור או סרט. והדבר נכון כפליים לגבי דמות מרכזית. כבר מההתחלה, יוצרי הסרט עושים דבר מאוד חכם – הם גורמים לנו להתאהב בסטיב רוג'רס הרבה לפני שהוא הופך לקפטן אמריקה. בניגוד לפיטר פארקר או טוני סטארק שהיו צריכים לעבור אירוע מפכח כדי להבין את ייעודם, סטיב נולד עם המנטליות והמאפיינים הנפשיים של גיבור, כמו אומץ, תעוזה ותושיה, אבל עם אף אחד מהנתונים הפיזיים. למרות זאת, עם כניסת ארה"ב למלחמת העולם השניה סטיב נחוש לתרום את חלקו למאבק.
אותם מאפיינים, שמשולבים עם מידה של תמימות, הופכים את סטיב רוג'רס לדמות שקשה לא לאהוב ולהעריך, במיוחד כשהיא לכודה בגוף כה קטן ושברירי. אין לנו, אם כן, אלא לעודד אותו לאורך המסלול המפותל מן הצפוי אותו עליו לעבור להגשמת ייעודו.
אבל זה לא נגמר בזה. הסרט מלא בדמויות מעניינות, מלהיבות ומבדרות – מפרופסור ארסקיין שאחראי ליצירת הנסיוב שהופך את סטיב לקפטן אמריקה, פגי קרטר סוכנת הביון הבריטי המהממת, קולונל פיליפס – תפקיד שפשוט תפור על השחקן טומי לי ג'ונס, ג'יימס "באקי" בארנס ואפילו ההאולינג קומנדו'ס. אה כן, ואיזה מדען נוסף שאת שמו לא אזכיר בשלב זה.
ואל לנו לשכוח מן העבר השני את הרד סקאל ודוקטור ארנים זולה, האריק ובנץ של המדע הנאצי נטול השפיות. למעשה היתה חסרה לי רק דמות אחת בהרכב הפנטסטי הזה, אבל אני מניח שעל חסרונו אוכל להאשים את מארק מילר ובריאן היטץ' (אתם מוזמנים לנחש מי).
ב. התקופה
הסרט מתרחש רובו ככולו בתקופת מלחמת העולם השניה, וזה נותן לו מראה ואופי מאוד שונה משאר סרטי גיבורי העל שראינו לאחרונה. האם רק לי יש משיכה מסוימת לסרטים תקופתיים? ואם לא אז למה? האם זה בגלל שדברים נראים אחרת? או בגלל שאנחנו אוהבים לראות את העבר דרך עדשות ורודות ולחלום על זמנים פשוטים יותר? אולי אנחנו פשוט מרגישים שאנחנו לומדים משהו תוך כדי?
כך או כך, קפטן אמריקה הוא במידה רבה סרט מלחמה תקופתי ולדעתי טוב שכך. למעשה, אם יותר לי בכל זאת להכניס ביקורת קלה, אני חושב שהיו צריכים לצמצם בהרבה את השימוש בכלי נשק מתקדמים של היידרה (הארגון של רד סקאל) ולהסתפק בקרבות שיותר מתאימים לתפאורה. אגב, דבר נוסף שמושפע מהתקופה הוא…
ג. הרומנטיקה
מצד אחד יש לנו בחור תמים מברוקלין שעד לא מזמן אף בחורה לא הסתכלה פעמיים לכיוון שלו. פתאום הוא הופך לדמות נערצת (ונחשקת) אבל בפנים הוא אותו נער חסר נסיון שלא יודע כלום על נשים.
מהצד השני יש לנו סוכנת ביון יפיפייה, קשוחה (אבל לא מאילו שמתנהגות כל הזמן כמו שיש להן משהו להוכיח) וכל כך נשית (במובן הטוב P:).
מה קורה כשמחברים את השניים? תלכו לראות. כדאי.
ד. הגיק פקטור
כן, יש בינינו גם גיקים וגיקיות שמכירים את הדמויות, הסיפורים וההיסטוריה קצת יותר מהצופה הממוצע ואני שמח לומר שלא שכחו אותנו. נתחיל מזה שיוצרי הסרט ניצלו את ההזדמנות להציג על המסך את יקום מארוול של תור הזהב (עצה שלי, תשתדלו לא למצמץ כשסטיב ובאקי הולכים ליריד המדע.) נמשיך עם הדרכים המחוכמות להכניס לסרט את התחפושת של הקפטן מהקומיקס ועוד שלל מטעמים לחדי העין. ובנימה אישית: אין כמו השימוש של קפטן אמריקה במגן להרטטת עצב הגיקיזם.
ה. חלק משלם
למארוול סטודיוס יש עוד יתרון עצום – הפקת כל הסרטים תחת קורת גג אחת מאפשרת להם לקשר ביניהם ולהפוך כל אחד מהם (הענק הירוק, איירון-מן, ת'ור וכעת קפטן אמריקה) לחלון נוסף לאותו עולם. מי שראה כל אחד מהסרטים הקודמים של הסטודיו ימצא פה מאפיינים מוכרים כאשר כולם מובילים בעצם לבלוקבסטר הענק של השנה הבאה – האוונג'רס. ועוד עצה קטנה ממני: שלא תעזו לעזוב את בית הקולנוע לפני שיסתיימו הקרדיטים. יש עוד צ'ופר ממש בסוף.
לסיכום:
קפטן אמריקה הוא סרט מלחמה, הוא סרט מד"ב, הוא סיפור אהבה, הוא סרט גיבור-על, הוא מבדר, הוא מרתק, הוא מלהיב…
קפטן אמריקה הוא סיפור מסעו של בחור אלמוני מברוקלין להיותו אגדה, ואתם מוזמנים להצטרף.
רוצים כרטיסים לסרט במתנה?
כנסו לאתר של הפאנל – פודקאסט הקומיקס החדש כדי לגלות איך תוכלו לזכות בכרטיסים חינם לסרט.